פסק-דין בתיק ת"א 8947-12-08

כללי

1.         מקרקעין המצויים בתחום אגודה שיתופית לחקלאות הופקעו ושולם פיצוי בעבור חבריה. בין בעלי הדין - האגודה השיתופית ואחד מחבריה - נטושה מחלוקת בשאלה כיצד יועבר לחבר הפיצוי לו הוא זכאי. האחרון סבור כי בינו לבין האגודה נכרת חוזה לפיו התחייבה זו להעביר את הפיצוי לידיו ("בשיק לפקודתו"). האגודה מצדה טוענת כי בהתאם להחלטת מוסדותיה הועבר הפיצוי לחשבון המנוהל על שמו של החבר.

רקע

2.         החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (להלן: החברה לדרכים) סללה כביש עוקף קריות ולשם כך היה צורך בהפקעת מקרקעין. הכביש עובר בתוך אדמות כפר ביאליק, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן: כפר ביאליק או האגודה), חלקן משותפות לכלל חברי האגודה וחלקן בחזקתם הבלבדית של חבריה. החברה לדרכים שילמה פיצוי לאגודה בגין ההפקעה.

בהערת אגב ייאמר, כי בעלי הדין חלוקים בנוגע למהות זכויותיהם במקרקעין. יו"ר ועד האגודה, מר ידיד כהן (להלן: כהן), טוען כי האגודה וחבריה בני רשות להחזיק במקרקעין. התובע לעומת זאת סבור כי מעמדו של חוכר לדורות. סוגיה זו אינה בעלת חשיבות להכרעה במחלוקת דנן, ולפישוט הדיבור יעשה שימוש בהמשך במונחים אשר אינם מדויקים מבחינת מהות הזכות ברם ממחישים את ההבחנה בין מקרקעין של כלל חברי האגודה לבין אלה שבחזקתו הבלבדית של כל חבר.

3.         בין החברה לדרכים לבין האגודה נוהל משא ומתן בו נטל חלק גם התובע, שפעל בעניין זה כנציג האגודה, בסיומו סוכם על גובה הפיצוי ששולם לאחרונה בגין הפקעת המקרקעין.

4.         מוסדות האגודה הגיעו לכלל החלטה לפיה החלק היחסי בפיצוי של כל חבר בגין המקרקעין המשותפים שהופקעו (במקרה של התובע - 7,000 ש"ח בתוספת מס ערך מוסף), יופקד בחשבונם האישי באגודה. עוד הוחלט כי הפיצוי בגין המקרקעין השייכים לחברים (במקרה של התובע - 106,701 ש"ח בתוספת מס ערך מוסף [123,240 ש"ח]) יופקדו בחשבונם האישי באגודה לכיסוי חובותיהם. יתרה, ככל שתוותר, תועבר לידיהם.

            התובע הסכים כי הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין שבחזקת האגודה יופקד בחשבונו האישי. המחלוקת נעוצה אפוא בגורל הפיצוי בסך 123,240 ש"ח בגין הפקעת מקרקעין שבחזקתו באופן בלבדי. בכתב התביעה העלה התובע טענות בנוגע לכספים שנוכו כמס במקור ולמס ערך מוסף ברם משנזנחו טענות אלו בסיכומים אין עוד צורך להתייחס אליהן.

5.         לגרסתו, ביום 31.8.08 פנה התובע לוועד האגודה בבקשה להופיע בפניו. בקשתו נענתה בחיוב ובאותו יום הגיע לישיבה ובפיו בקשה לפיה הפיצוי בגין המקרקעין השייכים לו יימסר לידיו ולא יופקד בחשבונו באגודה. הסיבה לבקשתו זו נעוצה בסכסוך עתיק יומין בינו לבין האגודה בנוגע לחובותיו, המוכחשים על ידו, בעטיין התנהלו הליכים משפטיים בבית המשפט, על ערכאותיו השונות, ובפני טריבונלים מיוחדים (רשם האגודות השיתופיות והמשקם).

6.         לדבריו, שטח את בקשתו בישיבת ועד האגודה בה נכחו חבריה (שבעה במספר) וכן יועצה המשפטי של האגודה. בתום השיחה, שהתנהלה בינו לבין כהן, יו"ר ועד האגודה, הסכים הלה לבקשתו בעוד יתר חברי הוועד וכן היועץ המשפטי של האגודה לא הגיבו. על כן הלך לדרכו סמוך ובטוח שנכרת חוזה בינו לבין האגודה.

דקות ספורות לאחר עזיבתו, התקשרה אליו מזכירת ועד האגודה לטלפון הנייד ובקשה ממנו לשוב לישיבה. הוא עשה כן ואז נאמר לו כי ברצונם להבהיר כי בקשתו תדון ותמסר לו תשובה לאחר מכן. ימים אחדים לאחר מכן קיבל התובע הודעה כי בקשתו נדחתה וכי כספי הפיצויים, להם הוא זכאי בגין המקרקעין שהופקעו והשייכים לו, יועברו לחשבונו באגודה.

7.         משנדחו כל פניותיו לשינוי ההחלטה הוגשה התובענה דנן בה טוען התובע כי במועד הופעתו בפני ועד האגודה נכרת חוזה שעה שהעלה הצעה והיה קיבול מצד האגודה באמצעות יושב ראשה. עוד הוסיף, כי בניגוד לנטען על ידי האגודה, לא הועבר סכום הפיצוי לחשבונו באגודה.

8.         בכתב הגנה תמציתי למדיי הכחישה האגודה את גרסת התובע וטענה כי הלה קיבל את הפיצוי - הן חלקו בפיצוי הכללי והן הפיצוי האישי - על ידי העברת הכספים לחשבונו באגודה, כפי שהדבר נעשה ביחס לכל יתר חבריה.

9.         לאחר שהאגודה חויבה למסור נתונים על אודות הפקדת הפיצוי בחשבון התובע מסרה זו נתונים מהם עולה שהפיצוי קוזז מחובו לאגודה בחשבון המנוהל תחת הכותרת "חוב המשקם". האגודה הבהירה, כי ביחס לתובע מתנהלות שתי כרטסות. אחת מתייחסת לחוב השוטף (ולא הוברר אם קיים חוב בחשבון זה) והשניה מתייחסת לחוב משנים עברו.

10.        המחלוקת הטעונה הכרעה הנה אפוא האם כטענת התובע נכרת חוזה בינו לבין האגודה בגינו מחויבת האחרונה להעביר את הפיצוי לידיו, השניה, אם התשובה על השאלה הראשונה בשלילה, האם הוכח קיומו של "חוב המשקם" ובתוך כך האם רשאית היתה האגודה לקזז את הפיצוי מחוב זה.

בסיכומיו ביקש התובע, לראשונה, כי אם תדחה טענתו לפיה נכרת חוזה בינו לבין האגודה, אזי יש להורות על העברת הפיצוי לחשבונו השוטף באגודה.

האם נכרת חוזה בין התובע לבין האגודה

11.        לטענתו, הסכים התובע לוותר על קניינו (מקרקעין) בתנאי שהפיצוי שישולם יועבר לידיו. הדבר הובהר הבהר היטב בישיבת הוועד אליה הוזמן לבקשתו ועמדתו נתקבלה כאמור. עניין זה חורג מהמחלוקת דנן, שהרי עילת התובענה הנה חוזה שנכרת בינו לבין האגודה. עם זאת יובהר, כי בניגוד לעמדתו זו, אין המדובר בוויתור מרצון מצד התובע על קניינו שהרי הפקעת מקרקעין הנה פעולה שלטונית מובהקת שמקורה בהסדרים תחיקתיים ברורים (ראה בין היתר הוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943; חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. כן ראה בג"צ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 625 [2001]; רע"א 5664/04 מדינת ישראל נ' בן גרא [2005] (פורסם באתר נבו).

 12.       אתייחס אפוא לטענת התובע לפיה נכרת חוזה בינו לבין האגודה. טענה זו אינה יכולה להתקבל מנימוקים עובדתיים ומשפטיים כאחד.